הבת שלך כל כך רוצה לענות על שאלה בכיתה — ולא מצליחה.

הבן שלך מתרגש כל כך כשצריך להציג מול הכיתה.

כשיש מבחן היא בכלל קורסת מרוב התרגשות.

הוא מתבייש להגיד לחברים את הציון שלו.

היא מלמדת את החברות שלה — ובסוף הן מקבלות ציון גבוה ממנה.

ואת שומעת: “אולי אני טיפשה. אולי אני לא באמת יכולה להצליח.”

התוצאות לא משקפות בכלל את היכולות שאת רואה בה.

לכל מה שהם חווים יש שם — חרדת בחינות וביצוע.

זה לא אופי. זה לא גורל. הם לא מצליחים להביא את מי שהם ברגע האמת — וזה מנגנון שאפשר לפתור.

וכשפותרים אותו — מתחת לחרדה יושב ילד שיש לו המון מה לתת לעולם.